החיים בחושך – מתעוררים שכולם ישנים מדוזות בניגוד למפלצת המיתולוגית מדוזה אשר הייתה מסוגלת להפוך לאבן כל יצור חי שהיא מביטה בו, המדוזה הימית משאירה את הצופה בה חי ולרוב מוקסם מיופייה. ישנם קרוב ל-200 מינים שונים של מדוזות. אורכם של הקטנות ביותר אינו עולה על סנטימטרים ספורים בעוד שהגדולה ביותר מגיעה למימדי ענק, כאשר גופה מגיע לגודל שמעל למטר וזרועותיה עד לכ -40 מטר. מדוזות גופה של מדוזה בוגרת מורכבת מגוף בצורת פעמון מחומר "ג'לי" העוטפת מבנה פנימי אשר ממנו יוצאות זרועות . במרכז הפנימי של הגוף ישנו פה המחובר למערכת עיכול לא שלמה: כניסת המזון והוצאת הפסולת מתבצעות מאותו איבר. כל זרוע מצופה בתאים צורבים הנקראים "נמטוסס" היכולים לשתק או להרוג בעלי חיים אחרים: רוב המדוזות נעזרים בזרועות לאיסוף טרף או להגנה. בצורתה הבוגרת גופן בנוי מ- 94-98% מים והשאר מלחים, מינרלים וחלבון. אין יצור מעל או מתחת למים הדומה למדוזות. אין להם חוליות, עצמות, לב, מח, עיניים, דם, סנפירים ולא זימים. הם מצוידים בתאי עצבים ושרירים העוזרים להרגיש את הסביבה, את מזונן או לחוש בסכנה ולהגיב בתנועה. רב המדוזות נישאות עם הזרמים באוקיינוסים, בים סוף ניתן לראות את המדוזה הנייחת קסיופיאה. מזונם של המדוזות נישא בזרמי ענק של האוקיינוסים. בעזרת שלפוחיות הנמצאות בשולי הפעמון מצליחות המדוזות לשמור על שיווי משקל ואיזון. תאי חישה עוזרים להבחין אם היא בעלייה או ירידה ולהבדיל בין חושך לאור. צורתם אינה הידרודינמית דבר ההופך אותם לשחיינים איטיים, אבל מהירות אינה חשובה עקב היותם נשאי זרם הניזונים מפלנקטון. מחזור חיים ורביה רוב המדוזות עברו שני שלבים בהם הן משנות את צורתן במהלך חייהם. שלב ראשון הפוליפ: בשלב זה המדוזה מקבלת צורה של גזע מקובע לקרקעית התופס מזון הנע עם הזרם, או שלבים דומים היכולים לנוע. בשלב השני המדוזה: בשלב השני המדוזה מקבלת את צורתה אשר רוב האנשים מזהים – גוף דמוי מטריה הנקרא פעמון, שזרועותיה תליות מקצות הפעמון. המדוזה עוברת ארבע שלבי התפתחות שונים, לאחר כל שלב צורתה משתנה. ארבעת השלבים הם: פגית צפה, פוליפ ישיב, אופירה מרחפת ומדוזה. על פי רוב, הזכר משחרר זרע אל תוך עמוד המים ומשם שוחה הזרע לתוך פיה של המדוזה ושם מתבצעת הפריית הביצית.לאחר הפריה וגדילה ראשונית מתפתחת מהביצה פגית המכוסה שערות זעירות ולאחר מכן נודדות הפגיות בזרמי המים עד מציעת מצע קשיח מתאים להתיישבות. לאחר התיישבות מתפתחת כל פגית לפוליפ, הפוליפ ניראה כמו שושנת ים קטנה. לאחר תקופת גדילה של מספר חודשים עד מספר שנים משכפלים הפוליפים את עצמם ויוצרים מושבות זהות הבניות מדסקיות היושבות אחת על השנייה. בשלב הבא משתחררות הדסקיות הנקראות אופיירות אל הים הפתוח, יגדלו זרועות ופה ויהפכו למדוזות צעירות. אכילה והגנה הזרועות אצל רוב המדוזות מכוסות באלפי תאים צורבים, חלק מזרועות אלו יוצאות מהפה. תאים אלה בנויים כקפסולה בעלת הדק חיצוני. בזמן מגע עם ההדק משתחרר עוקץ הננעץ בגוף הקורבן ומזריק ארס. במידה והקורבן מתאים לארוחה יכולה המדוזה למשוך את טרפה אל פיה. למרות שמרבית המדוזות אינן מהוות סכנה לבני האדם. קיימות מספר מדוזות, בעיקר באזור אוסטרליה, אשר יכולות לגרום לפגיעה אנושה ובמקרים קיצונים אף למוות. בים יצורים רבים הניזונים ממדוזות, בעיקר צבים ודגים. על התפריט סלט הכולל מדוזות עם סומסום ושמן סומסום ומדי פעם גם בצל ירוק הוא מנת פתיחה מקובלת במטבח הסיני. גם במטבח הויאטנמי שוקדים על מנות הכוללות מדוזות אך כאן מוסיפים פלפלים חריפים. בקוראיה התבשיל מוגש עם רוטב חמוץ מתוק ובסיס של חרדל. טיפול של צריבות צריבה של מדוזה יכולה לגרום לצריבה, פריחה, גירוי ואף לגרום למוות. לאורך חופי ישראל המדוזות אינן קטלניות ולרוב הפגיעות קלות ומלוות בצריבות ואדמימות של העור. מדוזת הקופסה האוסטרלית היא בע"ח הארסי ביותר בים ואולי הארסי ביותר מעל פני האדמה. לטיפול נגד צריבות יש שלוש מטרות: מניעה של צריבה של המטפל, להוציא מכלל שימוש את התאים הצורבים וסילוק זרועות במידה והן דבוקות לעור. בזמן טיפול בצריבות המטפל חייב להימנע מלבוא במגע עם התאים הצורבים ע"י ביגוד וכפפות מתאימים. הוצאת התאים הצורבים מכלל שימוש ע"י שפיחת חומץ על התאים הצורבים על העור. החומץ מנטרל את מנגנון הארס ומונע המשך הזרקת ארס אל הגוף. שאריות של זרועות יש להוריד מהגוף בעזרת פינצטה או מכשיר דומה- יש למנוע פגיעה נוספת של המטפל. בכל מקרה אין לשטוף את אזור הפגיעה במים מתוקים ואלכוהול דבר הגורם לשחרור ארס נוסף אל תוך הגוף. ** בתצוגת החיים בחושך ניתן ליראות את תצוגת המדוזות החדשות-מסוג אורליה בפארק המצפה התת ימי בחדר תגליות ישנו אקווריום של מדוזת הסוכך ההפוכה, מדוזה בעלת מראה מיוחד אשר חיה חיי שיתוף עם אצות וסרטנים. מדוזה זו חיה על קרקעית הים. צוות הצוללים מאכיל את המדוזות השונות מדי יום בשעה 11:30. כתב: אביב לוי – המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי