בעלי החיים הארסיים הינם חלק בלתי ניפרד מהחיים בשונית. מסביב לשעון מתנהלת מלחמת קיום תמידית. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה משמעותית בכמות ובמספר המינים השונים של דגים וחסרי חוליות. במלחמה זאת על קיום האיזון מופר וכן בעלי החיים הארסיים אינם חסינים. בהשוואה לאבני דומינו הקורסים אחד אחרי השני גם החיים בים בסכנת הכחדה וכאשר החל התהליך, קשה מאוד להפסיקו באמצע. די בהיעלמותו של מין אחד ויחיד, דג או חסר חוליות בכדי להשפיע על שרשרת מזון שלמה. דבר אשר תוצאות הרות אסון על המערכת האקולוגית כולה.
בטבע ידוע כי היכולת להגן על עצמך – עניין של חיים או מוות. מהירות, כוח, הסוואה, הטעיה ותחכום אלו חלק ממכלול תכונות אשר בעזרתם בעלי חיים ימיים שורדים. אך ליצורים אשר אין את התכונות הללו יש את הארס. בעולם יש כ-1000 בעלי חיים ימיים ארסיים. נושא בעלי חיים הארסיים תמיד היו אפופי מסתורין, שמועות, הגזמות ופנטזיה. בהזדמנות זאת ננסה לעשות קצת סדר בנושא עתיק זה. כבר לפני 3600 שנה ניסו המצריים למצוא טיפולים נגד ארס של בעלי חיים ארסיים וגם ניסיון לתאר חלק קטן מהיצורים אשר אחראיים לפגיעות אלו.
ראיתי כריש!! ראיתי כרישים!!, זוג סנפירי גב חותכים את המים, אפורים ומבריקים.
נבהלתי וישר קצב נשימותיי עלה במהירות, קפאתי במקומי שאני עומד על סלע, עד מותני אני בתוך המים, לא זז. הכרישים בתיאום מושלם עולים שוב לפני, הפעם אני מבחין שקצה הסנפירים כהה. הם שוחים במרחק של 50 ס"מ אחד מהשני לכיווני. אני כבר 3 ימים שוחה באזור, משנרקל נהנה מכול היצורים הנהדרים ומוזרים כאחד. אין לי למי לצעוק לעזרה, הורי צוללים באזור ואמורים לצאת בקרוב. אני מחליט לשחות לחוף הכי מהר שאפשר בשלוש, שתיים, אחד ושוב בתיאום מושלם משנים הכרישים את כיוון שחייתם וצוללים אל המים ונעלמים. לבשתי את המסכה שלי והכנסתי את ראשי למים במהירות אבל לא היה זכר לכרישים או להורי !! התחלתי לדאוג. חיפשתי מסביב, רק דגים השוחים באדישות מסביבי מנסים למצוא מזון הנסחף עם הזרם.
אלמוגים הנם בע"ח אשר אינם נעים וחיים יחדיו במושבות המונות מאות אלפי פרטים. כל פרט במושבה נקרא פוליפ והוא מצויד בזרועות צייד ארסיות ובפה אליו מובל הטרף שנלכד. קצב גדילת מושבת אלמוגים הנו מספר סנטימטרים בשנה. מושבה בגודל עשרות סנטימטרים הנה מושבה בת עשרות שנים ומאות שנים. כשמושבת אלמוגים מתה, נשאר ממנה השלד הגירני המהווה מצע לגדילת מושבות אלמוגים חדשות. כך במשך אלפי שנים אלמוגים גדלים ובונים מושבות, במותם נשאר השלד הגירני שלהם המהווה בסיס לגדילת הדורות הבאים. ברור לנו שפרט לאותם אלמוגים שאנחנו מצילים, הפתרון חייב להיות נרחב הרבה יותר וחייבים להיות לו שותפים רבים ככל הניתן. לכן החלטנו פארק המצפה התת ימי בשיתוף ההתאחדות לצלילה, קרן קר"ב, רשות שמורת הטבע והגנים הלאומים ובעזרתו של צביקה לבנת, לשתף את תלמידי בתי הספר באילת בפרויקט שיקום האלמוגים ובכך להציל את האלמוגים אלה וליצור מודעות רחבה לנעשה בים.