קיפודי-הים הם פעילי לילה, במשך היום הם מתחבאים בין הסלעים. גופם של קיפודי-ים הוא עגול או שטוח וחסר זרועות. לוחיות השלד יתאחו ליצירת שלד רציף וקשיח. פני הגוף מכוסים בקוצים בעלי יכולת תנועה ובצבתונים המסלקים חומר זר המתיישב על הקיפוד. בשלד מופיעים נקבים שונים מהם יוצאות רגלי המים או משתחררים תאי המין למים. התנועה נעשית ע"י הקוצים ורגלי המים.
משפחה עתירת מינים, רובם צבעוניים מאוד ונפוצים בעיקר באזורים טרופיים ותת טרופיים. רבים מהם יושבי שוניות, סלעים או אלמוגים, הניזונים בעיקר מטרף. בין משפחת השפתניים ישנם גם אוכלי אצות. אצות שהם מגרדים מעל פני הסלעים בעזרת שיניהם הרבות והחדות. יש שהשינים צבעוניות בדומה לשיני התוכינונים. השפתיים בשרניות ובולטות ומכאן שם המשפחה. הגוף מכוסה בקשקשים גדולים על פי רוב. רובם פעילים ביום ונחים בלילה, חפורים בחול או בין סדקי אלמוגים, בהיותם עטופים בתוך מעטה רירי שהם מפרישים באמצעות בלוטה מיוחדת, המצויה בצד הפנימי של מכסה הזימים.
שמם של התוכינוניים ניתן להם בשל צבעיהם העזים ובשל שיניהם המאוחות היוצרות צורה של מקור. המקור נוצר מהתלכדותן של השיניים הקדמיות והוא בולט מתוך השפתיים.
התוכינוניים הנם דגים מאורכים דמויי פלך, בעלי קשקשים גדולים ועגולים. גודלם מגיע בין 40- ל- 70 ס"מ. מגוון צבעיהם רחב ביותר – מחום אדמדם אחיד ועד לצרופים עזים של טורקיז , ורוד, אדום, כחול וירוק. בדרך כלל, הצבעים הפחות עזים מצויים אצל הצעירים והנקבות, ואילו הצבעים של הזכריים מרשימים ביותר.
דגים שגופם פחוס וגבוה מכוסה בקשקשים קטנים ורבים מאוד. העיניים גבוהות יחסית והפה קטן. בפיהם הקטן שיניים חותכות רבות. סימנו האופייני של הבתרניים הוא לוחית גרמית אחת או שתיים משני צידי בסיס הזנב. בכמה מינים לוחיות אלה ניידות וחדות, (דמויי תער) ומסוגלות לשמש כנשק חזק בהגנה נגד טורפים או במלחמה עם פרטים אחרים ומכאן בא שמם באנגלית-"מנתח". פעילי יום, רובם חיים בלהקות וניזונים מאצות גדולות.