תמנונים בשלל גדלים את הסיפור האימתני על הצוללת של קפטן נמו, ששייטה במעמקי האוקיינוס ולפתע נלכדה על ידי תמנון מפלצתי אשר איים להטביעה, כולנו מכירים. תושייתו של הקפטן מנעה אז את האסון הנורא. לאחר סיום הקריאה בספר נשאלת פעמים רבות השאלה האם הסיפור על תמנון ענק המסוגל ללפות צוללת ולאיים להטביעה הוא סיפור אמיתי או שזוהי רק אגדה יפה לילדים? התחמקות בחסות הדיו התמנונים הם מהיצורים הנבונים והמעניינים ביותר השוכנים בים. הם משתייכים למערכת הרכיכות שבה נכללים בעלי חיים ללא שלד פנימי תומך ואשר בה חברים גם החלזונות, אך בניגוד לחלזונות הנתמכים על ידי קונכייה חיצונית, לתמנונים אין כל שלד או קונכייה העוטפת אותם. לכל תמנון שמונה זרועות שבעזרתן הוא מתקדם על קרקעית הים ועל סלעי השונית. כל זרוע כזו מכוסה בעשרות כפתורי הצמדה שעוצמת ההדבקה של כל אחד מהם היא עצומה. לתמנון מספר אמצעים המסייעים לו להתגונן מפני סכנות והראשון מביניהם הוא ענן דיו, שמקורו בשק מלא בדיו שחור המצוי בגופו. בעת סכנה מפריש התמנון דיו למים ונמלט בחסות הענן העבה והסמיך שנוצר, שדרכו לא ניתן לראות דבר. התמנון יכול להפריש ענני דיו מספר פעמים לפני ששק הדיו מתרוקן לגמרי. מלבד הדיו יכול התמנון בשעת סכנה לשנות את צבעו בעזרת תאי פיגמנט מיוחדים הנמצאים בעורו יכלו לשנות את צבע עורו במהירות לצבע סביבתו בהסוואה מושלמת, בנוסף יכול התמנון לשנות את מרקם עורו ולהוסיף בליטות על העור לתוספת להסוואה ע"י שינוי צורה וגודל והוא נשאר בהסוואה עד שניתן לחלוף על פניו מבלי להבחין בו. בזכות עיניו החדות מזהה התמנון טורף ממרחק רב, עוד לפני שהטורף מזהה אותו. באותו רגע הוא קופא על מקומו, צבעו מתמזג בצבע הסביבה ועיניו מצטמצמות עד חלוף הסכנה. בשעת סכנה מיטיבים התמנונים לשחות במהירות גדולה אך למרחקים קצרים מאוד. הם עושים זאת בעזרת יצירת סילוני מים חזקים הדוחפים אותם קדימה, תנועה המזכירה מנוע סילוני. ביחד ולחוד התמנונים הם בעלי חיים לא חברותיים במיוחד ולכל תמנון נחלה עליה הוא שומר בקנאות, אפילו מפני בני מינו. אולם למרות היותם בעלי חיים מתבודדים ניתן מדי שנה לראות זוגות של תמנונים המבלים ביחד מספר שעות. הדבר קורה בעונת הרבייה – באביב.בעונה זו מתחילים התמנונים הזכרים לנוע לאורך הקרקעית הסלעית תוך חיפוש אחר נקבה. כשהם פוגשים בתמנון אחר הם בוחנים זה את זה בזהירות מרחוק. כל אחד בודק את גודלו של השני והזכר מוודא שמולו נמצאת נקבה ולא זכר אחר. לאחר טקס בדיקה שכזה ולאחר שנוצר זוג המתאים בגודלו מתיישב הזוג על סלע ואז הזכר מושיט את זרוע הרבייה שלו, המעוטרת במספר מועט של כפתורי הצמדה, ומוציא מתוך ה"גלימה" (חלל הגוף) שק עם תאי זרע, אותו הוא מעביר לחלל הגלימה של הנקבה. כל התהליך הרבייה אורך מספר שעות ובמהלכו יושבים שני התמנונים בשקט, מבטם מזוגג והם אדישים לקורה סביבם. דגי דקר גדולים מנצלים הזדמנויות אלו ולא פעם ניתן לראותם לוכדים תמנון בזמן תהליך הרבייה. לאחר העברת שק תאי הזרע אל הנקבה ממהרים בני הזוג להיפרד, לפני שרעבונו של מי מהם יתעורר. לאחר ההפריה מתחילה נקבת התמנון בחיפוש אחר כוך סלע מתאים. לאחר שמצאה היא נכנסת אל תוך הכוך ובמשך מספר ימים אוטמת את פתחו בעזרת שברי אלמוגים וצדפות. כל ניסיון לפתוח קן של נקבת תמנון נתקל בהתנגדות עיקשת מצידה ואין אף דג המסוגל לחדור פנימה. הנקבה מטילה כמות גדולה של ביצים, עד אלף בכל הטלה, ודואגת לשמור עליהן וכן לאוורר אותן במים טריים, כדי שפטריות וחיידקים לא יזהמו אותן. שלב השמירה על הביצים אורך כ-50 יום ובמהלכו מתפתחות הביצים ובוקעות תחת עינה הפקוחה של האם. בתום שלב זה, כאשר התמנונים הצעירים יוצאים מהקן לדרכם, תם בדרך כלל מחזור חייה של נקבת התמנון והיא מתה. ההשקעה האנרגטית הרבה הכרוכה בבניית הקן, בהטלה ובשמירה על התמנונים הצעירים בתחילת דרכם מדללת את מאגרי האנרגיה של הנקבה, שאינה ניזונה בזמן זה. לרוב לא מצליחות נקבות התמנון לשרוד לאחר תום עונת הרבייה אך הזכרים שורדים שתיים ואף שלוש עונות רבייה. רק תמנון אחד או שניים מכל התמנונים שבקעו יצליח להגיע לבגרות והרוב ייטרפו על ידי דגים וסרטנים בשלבי חייהם הראשונים. מכונת ציד משוכללת עיקר מזונם של התמנונים מורכב מדגים ומסרטנים והציד מתבצע לרוב בשעות הבוקר המוקדמות או כשהשמש נוטה לשקוע. לתמנון ראייה מפותחת מאוד והוא יכול לראות בצורה ברורה וחדה למרחק רב. התמנונים אוהבים להתיישב על אלמוג מסועף, לעטוף אותו בזרועותיהם ולהכניס מידי פעם את אחת הזרועות אל בין ענפי האלמוג, כדי לתפוס בעזרת כפתורי ההצמדה את אחד מדגי האלמוג הנפחדים. בדרך כלל לא מתבצע ציד כזה לבד, ואל התמנון מצטרפים לרוב דג דקר גדול ודג זהרון בוגר. דגים אלה שוחים לצד האלמוג ותופסים כל דג אומלל שמצליח לברוח מבין זרועות התמנון ומנסה למצוא מחסה באלמוג אחר. מצד שני הם גם עוזרים לתמנון בציד, כיוון שדגי האלמוג שרואים אותם מהססים לצאת מבין ענפי האלמוג. כך מצליח התמנון לתפוס את הדג ולהביאו בעזרת כפתורי ההצמדה אל פיו, הבנוי בצורת מקור תוכי חד וחזק. התמנון כמעט אף פעם לא רואה את מזונו. העיניים נמצאות גבוה מעל הראש, בודקות את הסביבה ותרות אחר טורפים ואילו הזרועות עסוקות בחיפוש אחר מזון. בעולם קיימים מינים רבים של תמנונים: הגדול מביניהם מגיע לאורך של עד שבעה מטרים ואילו אורכו של הקטן ביותר בבגרותו אינו עולה על סנטימטר אחד. באוסטרליה קיים מין קטן של תמנון החי במים רדודים, אשר בנוסף ליכולת ההסוואה שלו מצויד בארס חזק מאוד. כאשר אוחזים בתמנון הוא בד בבד נושך ומזריק את הארס שמסוגל להמית אפילו אדם מבוגר. כדי להזהיר תוקפים ולהרחיק אותם עוטה התמנון עיגולים כחולים בוהקים המשמשים כצבעי אזהרה, אך לרוע המזל מושך צבע זה את עינם של ילדים קטנים ולא אחת נפגעו דווקא ילדים מנשיכתו הארסית. אז האם באמת ישנם תמנוני ענק במידות שתוארו על ידי ז'ול וורן? ככל הידוע תמנונים גדולים כל כך לא קיימים אולם נמצא מין של דיונון ענק, קרוב משפחה של התמנונים הנקרא דיונון המעמקים, שאורך זרועותיו עשוי להגיע עד ל-20 מטרים (!). ידוע שלווייתנים הניזונים מדיונוני מעמקים עולים לא פעם לפני המים כשסימני המאבק בעומק הים מכסים את גופם. לכן אולי הסיפור על תמנוני הענק הוא רק אגדה, אבל התמנונים הם ללא ספק מבעלי החיים המעניינים ביותר השוכנים בים.