צבי הים הם מהיצורים המרשימים והעתיקים שבים – חיים כאן כבר מעל 100 מיליון שנה, הרבה לפני הדינוזאורים. הם גדולים, שקטים, עטופים בשריון, ונעים באלגנטיות בין זרמים, חופים ושוניות – כל אחד לפי דרכו.

יש מינים של צבי ים שנודדים אלפי קילומטרים במהלך חייהם ויש גם כאלה, שנשארים קרוב לשונית או לאזור בו בקעו – חיים חיים טריטוריאליים, אוכלים באזור קבוע, וחוזרים לנוח באותו מפרץ לילה אחרי לילה.

יש שבעה מיני צבי ים מוכרים בעולם. כולם בסכנת הכחדה ברמות שונות. 
בים סוף חיים שלושה מינים: צב ירוק, צב קרני וצב גילדי

צב הים הירוק – הצמחוני של האוקיינוס

הוא גדול, הוא שקט, הוא שוחה לאט וב elegance – והוא אחד הצבים הכי מוכרים בעולם.
צב הים הירוק קיבל את שמו לא בגלל צבע השריון שלו (שהוא חום-ירקרק), אלא בגלל הצבע הירוק של השומן שבתוך גופו – תוצאה של תזונה צמחונית.

הוא חי בימים טרופיים וסובטרופיים – בעיקר סביב שוניות אלמוגים, לגונות וחופים עשירים באצות. בישראל, אפשר לפגוש אותו בעיקר בחופי הים התיכון ובאילת.

כשהוא צעיר – הוא אוכל כמעט הכל: מדוזות, סרטנים, תולעים ועוד. אבל ככל שהוא מתבגר, הוא הופך לצמחוני מובהק – וניזון כמעט רק מאצות וצמחים ימיים ומדוזות. התפריט הזה הוא מה שמעניק לו את צבע השומן הייחודי.

צב ים ירוק בוגר יכול להגיע לאורך של עד כ- 1.5 מטר, ולשקול יותר מ-200 ק"ג!
למרות גודלו, הוא שחיין מצוין, ונע בחן בעזרת סנפירי החזה הגדולים שלו.

נקבת צב הים הירוק, בהגיעה לבגרות מינית (בערך בגיל 30) חוזרת מדי כמה שנים לחוף שבו בקעה ומטילה בו מאות ביצים, חופרת קן עמוק בחול, ומכסה אותו בזהירות לפני שהיא חוזרת לים. כמה שבועות אחר כך – מאות צבונים בקעים מהחול ורצים יחד לים.
אך לא רק הנקבות חוזרות לחוף בו בקעו – גם הזכרים!

צב הים הירוק נמצא בסכנת הכחדה עולמית. הסיבות רבות: דיג בלתי חוקי, אכילת פלסטיק (שהוא חושב למדוזות), הרס חופים, פגיעה מקווים ימיים, והתחממות גלובלית שמשפיעה על מין הצאצאים (המין נקבע לפי חום הקן).