מלפפוני-ים מלפפוני ים מתאפיינים בגוף גלילי. הפה נמצא בחלקו הקדמי של הגוף ופי הטבעת בחלקו האחורי של הגוף. רגלי המים מסודרים בחמישה טורים בחלק התחתון של הגוף. באזורי הפה הפכו הרגלים לזרועות פה. הזרועות מסועפות ויכולות להתכווץ ע"י פעולות שרירי אורך. גופם רך ומוארך, גודלם של מלפפוני ים נע בין שלוש ס"מ ועד למעלה ממטר אחד בהתאם למין. הם חיים על הקרקעית החולית ונעים בזחילה על ידי רגלי המים או ע"י התכווצות של שרירי הגוף. תזונתם העיקרית הם מחומרי רקבובית המצויים בסדימנט אותם הם מלקטים באמצעות זרועות הפה. יש מינים הניזונים מרקבובית המצויה בחול. מינים אלו מעבירים כמויות חול גדולות דרך פיהם במערכת העיכול שלהם ובכך הם מנצלים את החומר האורגני שבו. ההפרשה מתבצעת דרך פי הטבעת בצורת גלילים של חול. נשימתם של מלפפוני ים מיוחדת והיא נעשית ע"י התכווצות שרירים היוצרת מעין פעולת משאבה. במרבית המינים, הזוויגיים נפרדים. ממינים רבים משתחררים תאי המין למים וכך נעשית ההפריה. בעת הרבייה, מתרוממים מינים מסוימים בחלקם הקדמי מעל הקרקעית ופולטים את תאי המין למים בו זמנית בכל האוכלוסייה. הלרווה מצוידת באיבר תנועה ריסני ושוחה עם הפלנקטון. שלב זה נמשך מס' שבועות וממשיך עם התיישבותו של הפרט הצעיר על הקרקעית עד קבלת צורת הבוגר. מינים שונים מכסים את עצמם בגרגירי חול, אבנים קטנות ושברי אלמוגים להסוואה. ישנם מינים אשר מצטיינים במנגנון הגנה מיוחד, בשעת סכנה הם מפרישים מפי הטבעת חוטים בצבע לבן או וורוד. חוטים אלו דביקים ונכרכים סביב לתוקף. לעיתים מכילים החוטים חומר רעיל שדוחה בע"ח אחרים. למרות שכיסוי הגוף גמיש, הם מסוגלים להקשיחו בעת איום של טורף. ישנם מינים שלהם שיטת הגנה אחרת יוצאת דופן: כשהם מאוימים הם מסוגלים להפוך את גופם מבפנים החוצה ולהוציא את המעי מחוץ לגוף. אחד מההסברים האפשריים להתנהגות מוזרה זו הנו כי מלפפון הים "מקריב" את המעי לטובת הטורף המאיים עליו בכוונה, כדי שהטורף יסתפק בכך ויניח לו. המעי עצמו, מסוגל להתחדש מחדש. ישנו דג טפיל שנקרא "דייר", דג זה מוצא את משכנו בשק הנשימה שנמצא בחלל גופו של מלפפון הים, בלילה עוזבים דגים אלו את גופו דרך פי הטבעת וחוזרים להתחבא בגוף המלפפון בשעת סכנה. הידעת כי? -מלפפוני-ים נושמים דרך פי הטבעת.