אייקון שעוןפתוח כל יום 9:00-16:00
מאמרים

כרישים

ראיתי כריש!! ראיתי כרישים!!, זוג סנפירי גב חותכים את המים, אפורים ומבריקים.

 

נבהלתי וישר קצב נשימותיי עלה במהירות, קפאתי במקומי שאני עומד על סלע, עד מותני אני בתוך המים, לא זז. הכרישים בתיאום מושלם עולים שוב לפני, הפעם אני מבחין שקצה הסנפירים כהה. הם שוחים במרחק של 50 ס"מ אחד מהשני לכיווני. אני כבר 3 ימים שוחה באזור, משנרקל נהנה מכול היצורים הנהדרים ומוזרים כאחד. אין לי למי לצעוק לעזרה, הורי צוללים באזור ואמורים לצאת בקרוב. אני מחליט לשחות לחוף הכי מהר שאפשר בשלוש, שתיים, אחד ושוב בתיאום מושלם משנים הכרישים את כיוון שחייתם וצוללים אל המים ונעלמים. לבשתי את המסכה שלי והכנסתי את ראשי למים במהירות אבל לא היה זכר לכרישים או להורי !! התחלתי לדאוג. חיפשתי מסביב, רק דגים השוחים באדישות מסביבי מנסים למצוא מזון הנסחף עם הזרם.

 

ואז בועיות אוויר עולות ממעקי המים, איזה כיף. הורי חוזרים אני רואה את אימי בערך 5 מטר מתחתי. ליוויתי את הורי על פני המים עד החוף תוך כדי בדיקה שלהורי לא חסרים חלקי גוף, שבועיות האוויר עולות ומתנפצות ומדגדגות את בטני.
בחוף סיפרתי להורי בהתרגשות את מפגשי המפחיד ואת דאגתי אליהם.

 

כיום מעל 25 שנה אחרי, אני יודע שכלל לא הייתי בסכנה למעט התקף לב. הכרישים היו כרישי "שחור סנפירים": כריש בינוני אשר לא גדל מעל 1.8 מטר. כריש שונית הקל לזהותו מאחר וכל סנפיריו שחורים בשוליהם ועל כך גם קרוי. רק ביטנו לבנה. אינו נחשב מסוכן לאדם, אשר בחיפושיו אחר מזון (דגים) מגיע אל שונית האלמוגים ואף עולה מעל השונית בזמן גאות. זהו בדיוק מה שקרה אז לחופי סיני ואני הייתי בטוח שבגללי הם באו אבל בעצם בגללי הם ברחו מאזור מחייתם הרגיל.

 

מפגשי השני עם שליטי הים התרחש כעבור שנתיים. איי הבתולה, שם נשלח אבי במסגרת עבודתו וזהו מקום מגוריי החדש. עם סיים קורס הצלילה חיפשתי איך אני יכול לצלול כמה שיותר. פגשתי דייג מקומי אשר דג תוך כדי צלילה. כשביקשתי להצטרף אליו היסס הדייג ואמר שאין לי ניסיון. פתחתי במסע שכנועים עיקש ואפילו הוספתי שכבר שחיתי עם כרישים בבית בים האדום. הדייג צחק שסיפרתי לו על מפגשי הראשון עם כרישים, אך הסכים שהתלווה אליו מחר לצלילה.
שמח ובטוח בעצמי הלכתי להכין את ציוד הצלילה והתייצבתי 10 דק' לפני 6 בבוקר –זמן היציאה.
הפלגנו לאחד האיים מסביב, זרקנו עוגן ונכנסנו למים. לא ייחסתי חשיבות לכך שהדייג הביא עמו נתח גדול מדג הברקודה.
הכול קרה מהר, מהר מידיי. ירדנו לצלול כאשר הדייג מוביל ואני אחריו. תוך מספר דקות הופיע כריש צהבהב אשר שחה במעגלים קצת מעל החול לכיוונו של הדייג, ניסתי לצעוק לדייג שיש כריש במים אך כמובן שהוא לא שמע אותי ורק ווסט הצלילה שלי עף מפי תוך כדי ניסיון. אז הוציא הדייג את אותו נתח בשר והושיט אותו לכיוונו של הכריש. נבהלתי וכמעט ששכחתי לנשום. החזרתי את הווסט לפי בזמן שהכריש התחיל לאכול מידו של הדייג. הסתכלתי מסביב וממש לידי מערה קטנה, נכנסתי פנימה שרק קצה ראשי מציץ החוצה אל הדייג. אז צל מעלי, הסתכלתי למעלה וממש קפאתי, כריש מנומר ענק עובר מעלי ושוחה לכיוון הדייג. בראייתו את הכריש הגדול דחף את שארית נתח הבשר לכיוון הכריש אשר בלע אותה במלואה, שחה מסביב קצת ונעלם. הדייג סימן לי לבא אליו, אבל פחדתי לצאת למים הפתוחים ורק לאחר שהדייג הגיע אלי עזרתי אומץ יצאתי מהמערה וישר שחיתי לסירה. עליתי לסירה עם ציוד הצלילה ללא שום בעיות, דבר הקשה עקב הציוד הכבד, אך בנסיבות הקיימות ממש קפצתי החוצה על הסיפון הבטוח של הסירה. הדייג יוצא אחרי ומבקש ממני להירגע בזמן שהתחלתי לדבר אליו בעברית, כמובן שהוא לא הבין מילה ורק הוסיף וחייך חיוך הגדול.
הכריש הראשון אשר הופיע הוא כריש לימוני, כריש חול בעל צבע צהוב-אפור על שם צבעו הוא קרוי. ראשו מעוגל והוא חיי באזורים של שונית האלמוגים, גודלו עד 4 מטר. ניזון בעיקר מדגים אשר צד בשונית. נחשב מסוכן לאדם. נחשב לאחד הכרישים היותר "אינטליגנטים".
הכריש השני היה "כריש נמר", כריש החיי בחלק העליון של עמוד המים. מגיע עד 7 מטר, אחד הכרישים המסוכנים ביותר לאדם. ניזון בעיקר מדגים ויונקים ימיים.
הצלילה עם "טרווה" הלו הוא הדייג, היא ללא ספק הצלילה אשר שינתה את חיי. מאז ועד היום הנני מוקסם מכרישים, מנסה ללמוד עליהם בכל הזדמנות ותמיד מחפש עוד הזדמנויות לצלול בחברותם. במשך השנים הבאות צללתי עוד מאות פעמיים עם טרווה שכמעט בכול צלילה נראו כרישים.
בצלילות הראשונות עם הכרישים תמיד הרגשתי שניצלתי בנס מתקיפות ולא הבנתי איך לא תקפו אותי, אך לאט לאט למדתי להכירם, דפוס התנהגותם, מזונם המועדף, שפת גופם והכי חשוב למדתי להעריך את אחת החיות המופלאות ביותר אך גם המפחידות ביותר.
קשה לדבר על כרישים מבלי לדבר על הסרט "מלתעות". סרט זה אשר הכניס כסף רב ביותר למפיקו (סטיבן שפילברג) אך גרם לפחד עולמי מכרישים, אשר נמשך עד היום. בעקבות הסרט נתפס הכריש כמפלצת ימית האורבת בכל פינה לשחיינים ולצוללנים וניזונה בהנאה מרובה מבני האדם.
סרט זה ונוספים הם ללא ספק הסיבות המרכזיות לפחד מכרישים, אשר ברוב המקרים אינו אמיתי.
אך הצייד ללא אבחנה של כרישים הוא אמיתי אשר גורם להתמעטות הכרישים בעולם. את הכרישים תמיד אפפו סיפורים מפחידים, אגדות, הגזמות, חוסר ידע, אי דיוקים וכמובן פחד. במציאות רק חלק הוא נכון.
מכל בע"ח ההולכים, עפים, מתחפרים או שוחים מעטים אשר נמצאים לאורך זמן שורדים או אשר ניתן לראותם במספר גדול של גדלים וצורות כמו הכרישים.
העדויות הראשונות על כרישים הם לפני 200 מליון שנים. אולם הכריש המעניין ביותר חי לפני 70 מליון שנים. כריש ענק (Megaladon) אשר גודלו היה מעל 30 מטר!!! כריש זה כמו חיות פרהיסטוריות גדולות אחרות נכחדו עם הזמן. כריש ענק זה ואחרים הם אבות אבותיהם של הכרישים החיים כיום.
יש 344 מיני כרישים המתחלקים ל- 8 סדרות, גודלם נע מ -25 כ"מ עד 20 מטר (כריש הלוויתן).
ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות; כרישי חול, כרישי שונית וכרישי מים פתוחים.
כרישי החול לרוב חיים באזורים חוליים בעלי גוף שטוח ובניגוד לשאר הכרישים אשר חייבים לשחות ללא הפסקה, כרישי החול נראים לא פעם שוכבים ללא תנועה על החול. לרוב פיותיהם מותאמים לפיצוח של חסרי חוליות החיים בחול ותפיסת דגים קטנים מהם הם ניזונים.
כרישי שונית חיים באזור שונית האלמוגים. כרישים אלו לרוב הם כרישים בינוניים וזריזים אשר צדים את מזונם ע"י שחיה מהירה מעל ובתוך שונית האלמוגים וכך מצליחים להפתיע את טרפם. נחשבים לכרישים היותר "חכמים". בתוך קבוצה זאת נמצא גם כריש הלימון (Negapprion breviostris) אשר פגשתי לראשונה באיים הקרביים. פרופסור סמואל גרובר מאוניברסיטת מיאמי אשר חקר אותם למעלה
מ -30 שונה הראה שהם מסוגלים לעשות אסוציאציות ולזכור, כמו עכברי מעבדה. גם כריש שחור הסנפירים שייך לקבוצה זאת.
כרישי מים פתוחים הם הכרישים הגדולים ומהירים יותר אשר כוללים גם את הכרישים המסוכנים לאדם.
כרישים אלו חייבים להיות בתנועה מתמדת על מנת לנשום. ניתן לראותם ממים עמוקים עד ממש מתחת לפני המים. בעלי כושר שחיה מעולה.
כרישים הם דגים אשר שייכים למשפחת דגי הסחוס: לכרישים יש עמוד שידרה הבנוי מחוליות סחוס ולא מעצמות כמו שאר הדגים (דגי הגרם). כמו לדגים גם לכרישים יש קשקשים, אלה הם קשקשים פלקואידיים האופיינים רק לדגי הסחוס. מגעו של הכריש חלק עם כיוון השחייה, אך נגד כיוון השחייה (מהזנב לראש) הכריש מחוספס ביותר, נייר הזכוכית הראשון בעולם היה עור של כריש. ילידי הוואי היו הראשונים אשר השתמשו בהם.
גופם של רוב הכרישים מושלם לשחייה במים (הידרו דינאמית) ולא במקרה צוללות וטילי טורפדו דומים להפליא לכרישים. מצוידים בזנב יכולים הכרישים לשחות כמעט ללא התנגדות של המים. המהיר ביותר הוא כריש העמלץ הכחול (Isurus oxyrinchus) המסוגל להגיע למהירות של 50 קמ"ש ויותר.
כריש זה ידוע גם בשם: מקו.
על מנת להבין את התנהגות הכרישים יש להבין קודם את מערכת החושים שלהם. לכרישים יש את אותם חושים כמוני: מגע, ראיה, ריח, שמיעה וטעם. בנוסף מצוידים הכרישים בעוד שני חושים, השישי והשביעי. החוש השישי הוא מעין חוש מגע למרחקים תודות לשני רצועות של חורים אחד על כל צד (קו הצד). דרך חורים אלו מסוגל הכריש להבחין בגלים של לחץ הנוצרים מתנועות של בעלי חיים אחרים גם ממרחק של מאות מטרים. החוש השביעי מסוגל לאבחן שדות חשמליים הקיימים בכול בעל חיים חי. בשביל זיהוי של שדות חשמליים נעזר הכריש בחורים קטנים בקדמת הראש המחוברות לשלפוחיות מיוחדות. שלפוחיות אלו נקראות "האמפולות של לורנזיני".
הכרישים מקבלים אינפורמציה ממערכת החושים ופועלים בהתאם. לרוב, כרישים ניזונים מבעלי חיים חולים ופצועים ולכן חוש הריח שלהם מאוד מפותח היכול לזהות את דמו, הפרשות של דג חולה או פצוע גם בריכוז של 1 למיליון. דרך נוספת של הכרישים לזיהוי טרף הוא ע"י שחייתם הלא אחידה של אותם דגים חולים ופצועים הגורמים לתנודות במים המזוהות ע"י קו הצד של הכריש כטרף פוטנציאלי.
תכונה זאת של אכילה מהווה את חשיבותו של הכריש לעולם התת ימי: בזמן אכילת טרף חולה ופצוע מנקה הכריש את הים ופועל כסניטר. כאן בעצם חבויה הבעיה המרכזית של האדם והכריש, ברוב מקרי התקיפה מתבלבל הכריש ובטעות מזהה את האדם כחיה פצועה. תקיפות אלו נקראות טעויות בזיהוי ולרוב אלה תקיפות אשר לאחר התקיפה הראשונה מבחין הכריש בטעותו ונעלם.
מתוך כמעט 350 הכרישים השונים, רק מעטים מסוכנים לאדם. אבל רוב האנשים פוחדים מכל הכרישים עד כדי כניסה לפאניקה רק ממחשבה על כרישים. ללא ספק היודוע ביותר הוא הכריש הלבן (Carcharodon carchrias), כריש גדול (עד 5 מטר) בעל לסתות חזקות המצוידות בשניים חדות. בשנים האחרונות הכריש הלבן נעשה נדיר ומוגן ע"י מדינות רבות.

 

כתב: אביב לוי – המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי

דלג לתוכןפתח תפריט נגישותHandicapped logo whiteHandicapped logo black

נגישות

הצהרת נגישות